מאחורי כל דלת
שנסגרת מבחוץ
נותר זקן בודד בחשיכה
ולכל ילד
עם תרמיל לגבו
אם שזועקת - לשם מה, לשם מה

בכל מבט אליו נקלעתי
חיפשתי שמץ
קורטוב של הבנה
ועל כל חיוך
שלא השבתי
שילמתי מחיר כבד נורא

כל שביל אליו פניתי
זכרתיו
ונתתי בו סימן
כי ידעתי שבבוא היום
אחזור
שונה, עם כי אחזור בבוא הזמן

      אני האוהב שבדלת
      מביט ברצפה
      לא מביט בעיניים, כי זה כואב עד אימה
      אני האוהב שבדלת
      והנה כבר מאוחר לשנות דעה
      אני זה שעוזב כי הוא אוהב,
      אך עוזב
      - רק חיכו לי אוהבים
      עד שאשוב בחזרה

מאחורי כל גשר
ששרפתי
נותר כפר יתום ללא בנים
לו היה אפשר לעזוב
לנדוד,
ולהישאר קרובים וחבוקים

והזמן,
רופא וגם רוצח
יקרע שערים בלי די
אך עם זאת,
כאשת לוט
אוחז בי שד, להביט ולשוב על עקבותיי

ליד כל דלת
שנסגרת מבחוץ
נותר ילד מבולבל נורא
ולכל אם שזועקת
אחר תרמיל שרוך על גב
ילד ששואל - לשם מה, לשם מה

        אני האוהב שבדלת
        מביט ברצפה
        לא מביט בעיניים, כי זה כואב עד אימה
        אני האוהב שבדלת
        והנה כבר מאוחר לשנות דעה
        אני זה שעוזב כי הוא אוהב,
        אך עוזב
        - רק חיכו לי אוהבים
        עד שאשוב בחזרה