|
עוטפת בידי את המקל הקשה - רך הזה.
הפעם אני מרוכזת ומודעת.
השערות שלו סומרות כמו תמיד, שלי לא.
קצת רטיבות וקצת משחה, כמו שאני אוהבת.
המרענן הכי רשמי והכרחי של הבוקר.
מתכופפת קצת, שלא להתיז על כל הסביבה
שאמא לא תכעס,
ואז, בתנועה חלקה, פותחת את הפה
מכניסה אותו עמוק
אמרו בטלוויזיה שרק ככה זה אפקטיבי,
מצחצחת חזק חזק
זה נותן תחושה אחרת.
עוברת לצד השני, נאנחת
וגומרת אחרי דקה וחצי.
מחזיקה אותו מתחת לזרם, לנקותו היטב.
מושיטה ידי למים ושוטפת טוב טוב את הפה.
מגרגרת ויורקת.
מביטה במראה
וחושבת שאני נראית מצוין יחסית לבוקר.
מנגבת את הפה ואת הפנים במגבת הירקרקה
ויוצאת מחדר האמבטיה בהרגשה מנצחת. |
|
|
דבר טוב קרה
בהתרסקות המטוס
הרוסי לים
השחור,
לפחות לא יהיה
כאב ראש לחברה
קדישה...
'כן לקבור, לא
לקבור, ליד
הגדר, מתחת
לסדין, ליד עץ'
שקועים בים בלי
הצרות, קבר אחים
בשיתוף
פלנגטונים או
איך שלא קוראים
להם...
רוסים לך ת'זכור
שמות.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, לובובניק
שלא מתבייש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.