הרעפים נושרים עלי כמו עלים בסתיו, ואף אחד לא רואה, ולאף אחד
לא אכפת כבר. לרוץ מהר מהר ולקפוץ, לשכוח את כל התוכניות
העתידיות ולשקוע. זאת הייתה העצה שלך ["זה לא יכאב, תסמכי עלי,
רק הפעם"].
פעם שמענו בטלוויזיה מישהו אומר ש:"כשאנשים רק נולדים, הכל
אמיתי ונכון בעינייהם, ההתבגרות זה רק מסכה של שקרים שנועדה
לבלבל את כולם ולהכריח אותם למצוא מישהו אחר שיעזור להם."
המישהו הזה כנראה צדק כי אני נאחזתי בך, ואתה נאחזת בי, ושנינו
שקענו בתוך היאוש המתוק הזה, המסובך. עד שיום אחד קמת והלכת
[או שאולי זאת הייתה אני, או שאולי הכל היה בכלל טריפ גרוע
במיוחד], והשמים התשטשו לי, ונראו צלולים מאוד מבעד לרעפים
החסרים.   ועכשיו כשהכל נראה כל כך פשוט שוב, כמו בילדות,
ואני באמת רוצה כבר לקפוץ פתאום הראש מסרב לשקוע. אולי זה
חתיכות חיים אפורים שמנסים להצדיק את קיומם בתוך הראש שלי
["לכל חלק יש מטרה, בסוף הכל מסתדר"].