שערה האדום מתנפנף ברוח
הפרחים שרים לכבודה שירי ערש
שאולי נרמינה תחזור להריח
שתשים את ראשה על הכר
ותשיר שירי ניצחון של ממלכה.

אש פורצת מתוך עיניה
בגדיה אדומים מאש
והפרחים שרים לה שירי מלחמה
על אומץ לב ומהירות מחשבה
על איך נפלה עירם
בידי האש הכחולה.

נרמינה הולכת לחפש את הדרקון
שיכול להפיץ את תורת האימה
נרמינה הולכת לחפש פרחים
שלא יפחדו מהיותה פוריה
נרמינה נושאת ברחמה את אהבתה
את האש הכחולה
עם דם הארגמן.


שערה האדום מתנפנף ברוח,
לחייה צחורות מכנפי היונה
עיניה כחורים שחורים בשמי התכול
ושפתיה חתומות כמכתב פתוח.
הפרחים שרים לה שירי ערש
שאולי יום אחד נרמינה תשוב
ותשים את ראשה על הכר
ותחזור ותשיר שירי מלחמה.