אורה שולזינגר / בת הים |
מביטה אל הפסנתר
על השולחן
שער ראשה טווה קורים
של ים
עיניה הלומות שינה
היא שרה לכבודו
של זה שכבר נספה בים
וטרם שרו
לו
הפסנתר הלום גלים
ישוב על מי
זכוכית
מכה בי פרורים של
נפט
ואלף גחלילים
עיני ענב ישן פזורים
על מי רצפת
אמבט
ואני הולכת לתור אחר
עוד לילה
מעכשיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|