היד שלי נראית לי כשאני מתבונן בה כאילו השתינו עליה דרך
זכוכית מגדלת. יש משחקים של אור וצל שמופיעים ומתחלפים על היד
שלי כאילו שהמציאות מיצמצה את היד שלי. חייזר ירוק. הנה. כתבתי
את זה, הגיתי את זה, אני משוחרר. כמו תולעת מספר!
האם אני יכול לצייר את היד שלי במילים. האם המילים יותר
אמיתיות מהיד שלי.  יש מספר שערות לבנות על הפרק של האגודל
שלי. האם אתם מצליחים לדמיין אותם?
יש לי ציפורן יפה באגודל. האם היא שלי, האם אני שלי? האם יד
שחורה מלטפת יד לבנה ויוצרת חתול שחור במחול שדי?
אם אני אדחוף את האצבעות שלי לצואה התפסיק ידי להוות את מקור
היופי והאסתטיקה?  האם האצבעות שייכות ליד שלי. יותר מדי. האם
זה לא משתלב בעלילת היד שלי.
ליד שלי יש רצונות ואהבות קטנות משלה.  היא אוהבת לתפוס בקולר
של כלב ונהנית ממגע הפלסטיק של העט שאותה היא מחזיקה עכשיו
וכותבת איתו את הסיפור הזה.
היד שלי היא כמו חתול רק שהיא הרבה יותר יפה.
נ.ב
שמתם פעם יד במיקרוגל ויצא לכם סיפור צבוע כזה?