כמה אפשר שם לנדוד,
במקום בו חוקים נשברים,
בין עיניי סערות, ומקור אסונות
בין דרכים הטורפות חלומות ללא שובע
אל אי של שלווה הדרך מושכת
בין אדוות גלי שקט צצות מהומות,
זאת דממה שקוראת, אולי רק מדגישה
את לחשוש השדים לכדי לצרחות.
לפעמים זה רק שם בין טירוף לבריחה
שימצא הוא שירת היגיון,
המולת החיים מחרישה את אזניו
כמעט עד שדועכת מנגינת הרצון
התמודדות השנויה במחלוקת
בינו ובין שאר העולם,
לעיתים כך נדמה, המסע אחר חופש,
גובה מחירו במחיר כבלי האדם.
החירות פירושה גם לבחור,
והאומץ הוא לא להביט לאחור.
על כל בחירותינו נעמוד למשפט,
והוא את ראשו שם ירים בגאון ,
נאמן לכל צעד, ולכל כישלון,
הצלחה מלבה צעדיו,
לעמוד גם בעול הפסדיו
הנכון בעיניו, בהכרח הוא נכון.
הוא השיל את הפחד מפני טעויות,
הוא יטיל את צלצל רצונו אל ליבו של עולם,
הוא מצא שם את סוד הגשמת חלומות
בקצה שביל הבריחה, שם קצה עולמו הוא גם קצה העולם |