זה הזמן שלך, זאת השעה,
את הדמעה של היום...
שוטי לך, זלגי
תרטיבי בדרכך את המילים החסרות.
משהו אותך עוצר,
אומרת שאולי אח"כ -
כי הזמן חשוב יותר,
ועוד יום חולף,
מבלי שנתתי לכם תשובות.

אז בלב דרכים עוברת,
ממליכה את הסביב,
מייבשת את הרגש,
מבריחה לי עוד אביב.
רוצה לחיות ושוב נמנעת.
מה בסך הכל עשיתי?!
נתתי לדמעה לזלוג לכיוון הלא נכון!

הטישו לידי לא נותן לי בטחון,
ומי יהיה שם חוץ ממני,
במקרה של שיטפון.
ואם אפול ולא אדע לקום,
ושוב אמות מפחד
אז עדיף שלא, תרטיבי אותי,
הרבה יותר נוח ככה.

אז בלב דרכים עוברת,
ממליכה את הסביב,
מייבשת את הרגש,
מבריחה לי עוד אביב.
רוצה לחיות ושוב נמנעת.
מה בסך הכל עשיתי?!
נתתי לדמעה לזלוג לכיוון הלא נכון!

פתאום את מתפרצת אל הנהר המפותל,
את אמיצה יותר ממני
ואולי סוף סוף אוכל
להתחיל לספר...