|
סיפור קטן שלא נגמר
הכר רטוב החדר קר
מחפשת רגע לנשום
לפני שאאבד שיווי משקל
בהתחלה הייתי די נורמלית
סתם ילדה בלי בעיות
אחר כך משהו קרה לי
והפכתי להיות בלון של שיגעונות
אבא ואימא לא הבינו
החברים איבדו כיוון
ואותי לבד השאירו
בלי היגיון בלי שום כיוון
הצבא הוא הר של חרא
שם הכול צרה צרורה
לא מוצאת מקום לנוח
אני נמצאת במצוקה
היום אולי זה יום עצוב
אולי היום קצת הפכפך
אבל בעצם אין מוצא
אולי אזרוק הכול לפח! |
|
|
אני שוחה משמע
אני קייק!
קייק שלא יודע
לשחות, פשוט כי
אף פעם לא לימדו
אותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.