חופית גרינברג / אבדן |
אתה כואב ואין לי איך לשנות
אתה פוחד ואין לי איך לא לפחוד
אתה מתגעגע למה שהיה ונקטף
שומר על דמעותיך ונטרף.
אני בשקט,
מחכה לסימן.
אני יושבת,
חולף לו הזמן.
עדיין לא ברור לך מה זה אומר באמת,
עדיין לא ברור לך איך חיים עם המת.
אתה בשלך
אני בשלנו
אתה לא רוצה להפריע לנו.
ימים של שגרה עושים לנו רע, כי היכן כל מה שהיה ונגדע?!
הזמן עובר והעצב לא שוכח, הוא רק נעלם לעתים.
אני כואבת ואין לך איך לשנות
אני פוחדת ואין לך איך לא לפחוד
אני מתגעגעת למה שהיה ונקטף
אני בוכה בשבילך,
בשבילי,
בשבילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|