נופלת לאט מול ניצוץ בעיניך
מסרבת לראות מה עובר בלבי
מפחדת למצוא את עצמי לפניך
צועקת מתוך הלב: אהובי...

לא רוצה להאמין שכל זה אמתי
כי לבי כבר נשחק מרוב אכזבות
לא רוצה לעולם להרגיש אהבה
שהופכת חיוך מאושר לדמעות

נופלת כאילו מעולם לא אהבתי
כמו ילדה שהייתי לפני שנים
כאילו אף פעם לא התאכזבתי
מהטירוף הזה שכואב מבפנים

אלוקיי, תן לי כוח לעמוד על רגליי
הוא סתם עוד גבר, יפה ואטום
זוכרת איך ברגעי עקשנות
נשבעתי לא להרגיש אליו כלום

אלוקיי, אל תשכח כל מה שהייתי
שנים של כאב נחרטו על פניי
איך אחרי אלף לילות שבכיתי
השליטה שוב בורחת מבין ידיי?