כל החיים שלה רוני ידעה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה- רוני
רוצה להיות כמו אמא.
אמא של רוני היא האישה הכי מגניבה בעולם. כ"כ הרבה אנשים
אוהבים אותה! אמא של רוני כ"כ אהובה שכל יום באים המון גברים
לאמא שלה, רק לאמא שלה! רוני אוהבת את אמא, כ"כ אוהבת את אמא
עד שהיא לא מספרת לה שלפעמים הגברים באים ומציקים לה...
ונוגעים במקומות שאסור.
רוני ילדה היא ילדה חכמה, בגלל זה היא לא מספרת. היא יודעת שאם
היא תספר אז לא יאהבו יותר את אמא ואמא תשאר לבד, רק עם רוני.
רוני יודעת את זה כי היא ילדה חכמה, וגם כי אחד הבנים האלו אמר
לה. אז רוני שותקת. תמיד שותקת.
ביום שבאו האנשים הרעים ולקחו את רוני מאמא- רוני למדה לשנוא
של ממש. היא שנאה את האנשים שאמרו לה דברים מרושעים על אמא. הם
אמרו שאמא היא אמא רעה אבל רוני ידעה שהם משקרים, היא ידעה שמה
שאמא עושה זה רק בשביל רוני. רוני יודעת את זה כי אמא תמיד
אמרה לה את זה אחרי שהיא שתתה מהבקבוק המפחיד ההוא. רוני שנאה
את הבקבוק הזה.
רוני שנאה את הבקבוק כי תמיד אחרי שאמא הגיעה לאמצע היא הייתה
מתחילה לצחוק צחוק מוזר, או שיותר נורא, אמא הייתה בוכה כמו
שרוני בכתה פעם שהיא נפלה במדרגה ונורא כאב לה.
אמא תמיד הייתה אומרת שלא כואב לה בגוף, כואב לה בלב. רוני אף
פעם לא הבינה אבל אמא הייתה מניחה יד בין הפופיק לצוואר והייתה
אומרת ששם כואב לה. רוני זכרה שפעם דורון, אחד החברים של אמא,
הרביץ לה שם ומאוד כאב לה אז היא רצתה לתת נשיקה לאמא. נשיקה
כמו שאמא נותנת שכואב, ואז לא כואב יותר! אבל רוני פחדה להתקרב
לאמא, אז לאמא המשיך לכאוב.
אבל רוני כבר שנה לא גרה יותר עם אמא. את אמא אסור לה לפגוש
והיא צריכה לישון עם עוד שתי ילדות מעצבנות בחדר שלפעמים בלילה
בוכות כמו תינוקות. רוני שונאת אותן.
רוני שונאת גם את האמא החדשה והיא שונאת שהיא צריכה לעלות
לכיתה א'. רוני שונאת.
אבל הכי רוני שונאת שתמיד כועסים עליה שהיא אומרת שהיא רוצה
להיות כמו אמא. רוני רק רוצה שיאהבו אותה, ממש יאהבו אותה. לא
כמו האמא החדשה עם החיוך המעצבן. רוני שנאה את הילדות והבית
החדש והיא שנאה שבכלל לא אהבו אותה שם.
רוני רוצה להיות כמו אמא, היא רק רוצה שיאהבו אותה.