הולכת לישון שוב לבד
גם הלילה,
בכלל לא קל להירדם
והתריסים סגורים
כדי שלא תבוא הרוח
שמביאה איתה ריח געגועים.
והשמיכה כל כך דקה
ולא מחבקת,
האור היחיד שמאיר לי
הוא רק עוד מסך,
שותה עוד כוס קפה
שמזכיר לי
כמה היה יפה...
מתקרבת לכמה דקות
אל הדלת,
אולי משהו יתחדש
ודווקא מהחלון אתה מופיע
קוטף פרחים ברחובות
ומפיל על המדרכה.
והשתיקה כל כך צרודה
ולא משקרת,
המבט היחיד שנועץ בי
הוא דרך המראה,
רואה עוד זריחה
מהמרפסת
ולא קל להירדם כשהיא בוכה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.