עדי כרמלי / התאהבות |
כשאמרת את אותן מילים
הסתובבתי מעגלים,
מאותה הנקודה בה הייתי
חזרתי לעבר בו בהיתי...
ואתה הוא הבחור שקיוויתי -
שיהיה הבחור לו חיכיתי.
כשאמרת את אותו המשפט
נאלמתי, לא היישרתי מבט.
בטני התכווצה וליבי נצבט
ורציתי להעלם בבת-אחת.
שוב מתוך אותה תשוקה לוהטת
הרגשתי את נשמתי רוטטת.
רוטטת ורועדת, פתאום חסרת אונים
כנראה שהתאהבתי... רואים על הפנים.
פתאום הבנתי שהראש כבר לא חושב,
פתאום הבחנתי איך הוא מובל אחרי הלב
באותו הרגע כבר הבנתי
את ליבי בידיו אני עצמי הנחתי
במשך שנה כל רגש דחקתי
רק מזה כל כך חששתי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|