זה התחיל בשנת 2003 בחודש ספטמבר.
זה היה ראש השנה והשעה הייתה מאוחרת.
ישנתי בסלון על הספה החצי שבורה מעץ, מאזין ליללות ומלמולי
הטקסט של הארי פוטר ואבן החכמים.
פתאום הטלפון צילצל ואמא הייתה מצדו השני של הקו.

ארבע וחצי שנים אחר כך, אפריל אלפיים ושבע, הוא רוכב על
האופניים ורואה בחורה. הוא מציע לה לרכב מאחורה איפה שכל ילד
קטן מרכיב את כולם.
כזה הוא היה כל כך בוגר, אבל כל כך ילדותי.
כל כך חכם ומוכשר.
אחרי כמה נסיונות ללא הצלחה נתן לה את האופניים ורץ אחריה.
כזה ג'נטלמן.

וזו רק שאלה של זמן מתי תהיה הנשיקה הראשונה שלו.
ומתי הוא ימשוך בפעם הראשונה בצמות של הילדה הכי יפה בגן...