|
על הדרך.
על השביל.
אני הולכת
אל הלא נודע.
השביל צר
מפוצל
מלא הרים ונהרות
סכנות ומפולות.
והנה הסוף.
נכנסתי למערה.
והנה האור, מגיע במהרה.
והאור מתקרב, ורעש צופרים.
מתקרבת הרכבת ואני על הפסים... |
|
|
סליחה, מלצרית,
אני ביקשתי
במפורש מזרח
תיכון חדש. לא
ישן, ח ד ש!!
(אחד בבית קפה,
שיש לו טענות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.