חצר בית הספר, פעמון מצלצל, שוב.
גשם יורד, בטפטוף קל ורוח שורקת, שוב.
אם הייתי יכולה הייתי עוצרת את הזמן.
ילדים רצים לדלת גדולה מברזל שנסגרת אחריהם,
ואני נשארתי לבד, שוב.כמו בכל יום.
הגשם מתחזק, זה חורף כחול אפור, שוב.
האוירה מדכאת וקר, שוב.
בחטיבה יצאו לחופשת חורף, שוב. כמו בכל חורף.
אתמול בלילה בכיתי, שוב. כמו כל לילה.
את הורסת את עצמך.
הורסת חיים שלמים, לא רק שלך, אלא גם שלי ושל -
מי שאותך אוהב.
אני אומרת לך, שוב. כמו בכל בוקר.
ואת לא מקשיבה לי, שוב.
ואם תלכי אני לא אעמוד, שוב.
ואל תגידי לי כלום, אני לא שומעת תירוצים, שוב.
ואם תלכי אני לא אעמוד, שוב.
בהשראת hello של אוונסנס
השורה הראשונה, אני חייבת להודות, תורגמה, אבל הייתי חייבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.