גלית גוטמן מתפשטת.
מגישים לנו
קולרבי בלימון.
אני מביא מסגרת ריכוך
אילן מביא עמוד ברזל
הערב מאחר.
ארוחת צהריים
בחניון באמצע הלילה.
אני שוכב לנוח על קלקר.
ליד חלון הווילה בקיסריה,
הצל של אילן מחליף
עדשה מהבילה של פנס.
נטע מצלה על בניין שלם.
דרך החלון, באור המטול,
היא רושמת אפס לבוםבוי.
פירוק בזריחה.
תאורן וגריפית נכנסים לברכה
בפטמות גדולות דרך חזייה.
גולן מפהק.
טובי מסתובב ואומר
"אני לא אשם."
בניסוי עם הנר, נכשלנו.
הרוח יודעת
כשמנסים לעבוד עליה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|