שקט מבחוץ, סוער מבפנים
משאבה של דם עוצרת מילים
מכונה מושלמת שנושאת תקווה
שכוחה המניע יהיה אהבה

זיכרונות העבר, פחדי ההווה
מכתיבים עתה את כל מה שיהיה
השליטה יצאה מידי המפעיל
חלקו ביצירה הפך לסביל

פעילות יומיומית במסווה של שיגרה
מסע אינרציאלי ללא מטרה
הזמן הפך למכתיב בחיים
ובמקום למדוד מספק תירוצים

בחירות נעשות בהחשכה של הלב
כמיהה עזה לא לחוש שוב כאב
תוכן עצמי מלא ויתורים
וגולת הכותרת נקראת החיים

עיניי נפקחות, ממולי יש אור
מותיר את החושך לבד מאחור
כוח חיים ניצת להבה
והאש הבוערת נקראת אהבה