פרח
הוא עומד איתן, מעל כל המהומה.
זוכר את הרגעים שאני מתאמצת לשכוח.
רעידות בלילות
אנחה חדה פרצה, נזרקה אל תוך האפלה.
פרח נושק לפרח
ואני נשכחתי...
הרמתי את עיניי מהדף
היא אמרה שאני מרגשת אותה.
הפה שלי מוכר לה ניצנים
בעודי מספרת על הפרחים החבויים בתוכי.
חלומות אסורים, על מקום ירוק
נשכבתי על האדמה ושורשיו נכרכו סביב רגליי
שפתיי נעקצו מדרדריו הנסתרים
רק אחר כך החל הדימום.
היא שרה לי
אותה התמונה רק במסגרת חדשה
סיבה טובה לתת לאלפים לפרוח
יש להם סיבה לאהוב.
לא עוד אשליות
פרח נושק לפרח, עוד שעות ספורות יעלה הבוקר
ואני איני שם, ואני ישנה
אני נשכחתי...
הוא זוכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.