זה לא ייאמן עד כמה אני עיוורת,
עד כמה באפלה הולכת,
כל הזמן היית מולי,
דיברנו, החלפנו מילים,
שמעתי המון וגם ראיתי,
איך לא הבחנתי שהכל זה תעתוע,
מה שאוהב אתה זה לשחק בי כצעצוע,
כשמתחשק כשבא,
כשבלב עצוב כשכבר בחוץ הסחורה נמכרה,
אתה כזה שקוף וכזה אטום שזה לא ייאמן,
לספר סיפורים,
לשזור מילים על גביי מילים לחרוזים נוטפי מתק,
לעננים של אהבה, מפריח לבבות לשממה.
כשזה מתחשק אתה יודע לכבד ולהרעיף,
מה שלך עדיף,
זה לא כרגע וזה קצת מאוחר,
אולי מחר ואולי כשיהיה אפשר,
מה קורה לך?!
זה קצת שונה
היחס האהבה,
אתה זה לא אתה
אתה אחר
רוצה את זה שבתוכך מסתתר.