מ.נ פלוריס / תוואי נוף במשרד חדש |
מעל הראש שלי מנורה מקולקלת
נאחזת בעורקי-החשמל שלה
המפעימים בה חיים,
קצת-קצת
זיקים-זיקים.
שתינו הבהובים מאוימים:
היא מהנפילה
אני מהנחיתה.
גלים רכים של רוגע נפעמים בנו כשאנו
מת -
נד -
נ
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|