|
מעל הראש שלי מנורה מקולקלת
נאחזת בעורקי-החשמל שלה
המפעימים בה חיים,
קצת-קצת
זיקים-זיקים.
שתינו הבהובים מאוימים:
היא מהנפילה
אני מהנחיתה.
גלים רכים של רוגע נפעמים בנו כשאנו
מת -
נד -
נ |
|
|
אחרי מותו, נשאל
פרעה: "פרעה,
פרעה, למה היית
כזה?".
ענה פרעה: "כי
נתנו לי".
הבחור של שולי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.