הולך ברחוב, מסתכל לצדדים
מוצא רק אנשים בלתי מוכרים
מתהלך סהרורי בבית,
מסתכל על השמים ורק שואל
הזמן נעצר
ואתם נעלמתם מן העולם
אתם חסרים כאן מול כולם.

חסרים אך אינם שכוחים
אבנים מתגלגלות מבין הילדים המשחקים
נוגעים באדמה מתחתכם
לא תגיעו אליי, לא תצליחו להשאיר חותם
רק געגועים מצד הלב שאותי שואב
רק אני נשאר לבד
ננעץ עוד סכין בגב
חסרים אך אינם שכוחים.

חסרים כאן ברגע זה ממש
הרגשות של כולם מתחברים לאחד
חברים אחדים שאינם עוד קיימים
מבינים שבחיים לא משחקים
חסרים אך אינם שכוחים
האנשים הכי עצובים
ששרים וצוהלים
אך אנחנו בעולם הזה עכשיו
לא שוכחים
שאיבדנו חברים
כל כך חסרים אך אינם שכוחים

אש מחממת את הקור
החושך מפחד מהאור
איני יכול, להתגבר על הכול
איני יכול, לעבור קדימה ולהסתכל אחורה
רק מפחד לשאול,
האם זה כואב? האם אני בלב שלכם?
חסרים אך אינם שכוחים
חברים.