אני ממלצרת שני ההי-טקסטים בפינה, השולחן הכי טוב בקפה.
כשניגשתי לקחת את ההזמנה שלהם, דאגתי להכניס קצת את הבטן,
להבליט את הציצי ולחייך. זה תמיד עובד על חרמנים שכאלה. זה יום
ממש יפה. שמיים כחולים, ואין עננים. כל העיר בחוץ. עשרות אנשים
עוברים מול הפינה הזאת. הם בטח יושבים שם כבר שעתיים ומסתכלים.
כבר לפני שעה פיניתי את שאריות ארוחות הבוקר שלהם, הלוואי
שיעופו משם כבר כדי שאנשים אחרים יוכלו לשבת. דורון, אחראי
המשמרת נראה מרוצה. "זה יום טוב לעסקים" הוא אומר, "יש הרבה
אנשים בחוץ. איזה יום יפה".
הם מפתיעים לרעה, ומשאירים שלושה שקלים טיפ על ארוחה של ארבעים
ושבע שקל. קמצנים. בהיי-טק מרוויחים מלא כסף, לא יכולים להיות
קצת יותר נדיבים? אני מכניסה את השקלים לכיס הג'ינס שלי ומנגבת
את השולחן. שתי נשים בגיל העמידה מתישבות. אחת מהן מציתה
סיגריה למרות שהן יושבות באיזור ללא עישון. אני לא אומרת לה
כלום. שלא יפגע בטיפ. אם לאיזה לקוח זה מפריע, שיעיר לה בעצמו.
רק שהטיפ לא יפגע.
המעשנת מזמינה ארוחת בריאות עם קורנפלקס חיטה מלאה, מיץ
תפוזים, קפה נטול קפאין ויוגורט מרנג-דיאט, והשניה סלט ירוק.
במקרר, אני מגלה שמהרנג-דיאט נגמר. בעיה, עכשיו צריך לומר
ללקוחה שאזל. זה בטוח יפגע בטיפ. כשאני מגישה לג'ורג', הניגרי
שעובד אצלנו במטבח את ההזמנה, הוא אומר לי באנגלית הרצוצה
שנגמרו עלי הבייבי לסלט. דורון מחייך. הוא מסתכל עלי ואומר
"אנחנו בלחץ במטבח, תהיי נשמה ותקפצי לקנות עלי בייבי. תביאי
קבלה" אני מהנהת אותו ומיידעת אותו על המחסור במרנג-דיאט. "אז
תביאי גם" הוא מחייך "ו... תביאי קבלה.". אין לו מה לדאוג. אני
לא סוכנות סעד, ואני לא מתכוונת לממן את הקפה הזה.
אני תוהה היכן החנות הקרובה למצרכים. אני נזכרת בסופר בקצה
הרחוב. אני חושבת שיש גם איזה מכולת בדרך, אבל אני לא בטוחה.
אני חושבת שפעם ראיתי מכולת בדרך לסופר. היא גם בטח תהייה פחות
עמוסה בשעות האלה. אני מסתכלת לכיוון הלקוחות בשולחן הפינתי
ויודעת שצריך למהר. אחרי שאני אביא את המצרכים עוד צריך להכין
את הסלט. כל המנות יתעכבו והטיפ בהתאם.
אני מתחילה ללכת במהירות במעלה הרחוב, מסתכלת מסביבי, מחפשת את
המכולת. כשאני מגיעה לסופר, אני מבינה שכנראה שטעיתי. אני תמיד
מתבלבלת בעיר הזאת, כל הרחובות בה דומים.
ביציאה מהסופר אני מבחינה בהומלס שוכב על המדרכה. ידו מושטת
לפנים וראשו מכוסה בברדס לבן. לידו מונח ארגז ריק של קוטג' עם
כמה מטבעות עליו. אני מוציאה את שלושת השקלים מהכיס ומניחה
אותם בארגז הריק. יש כאלה שצריכים אותם יותר.