מבלי שים לב לנוף המרהיב
סומא מהאורות ומתנשף מהריצה
נפרד מעוד רגע, עוד יום, עוד אביב
דוחה למחר, למאוחר היקיצה
הודף מעליך אהבה וחלום
עקב בצד אגודל נזהר במסלול
ואין לך צורך בנוחם, בחום
כך קל. זעוף פנים וחלול
זהו צומת דרכים. ובית וכלא
זה הזמן להחליט הרגלים שונים
על החלום ויתרת. וראה זה פלא
הנך אחד מאותם שקי שומן דשנים
האנשים ישנים. הם צועדים בסך
לאן שיוליך אותם הנקוד
החזיונות דהו, הנדר נשכח,
רק לא להיתפס. לא לבכות. לא למעוד
הילד בגר. והצריף הרעוע
עתה הוא בית לבנים מפואר
אולי תפרוץ מכאן, עוד שעה, עוד שבוע
ואנה תלך? הנה זה, כל שנותר |
