|
זה יעבור.
יותר זה לא יחזור.
את ליבי לא תצליח שוב לשבור.
כי אי אפשר לשבור מה שממילא מפורק לרסיסים.
אולי בגלל זה עוד ניסיתי,
חיפשתי קצת אור במנהרה.
אולי ניסיתי לחבר את החתיכות בחזרה.
בלי לדעת שזה יביא איתו משהו רע.
זה יעבור.
כן, אולי הזמן יעזור.
אולי גם המרחק.
כך יהיה יותר קל, פשוט.
אולי לשכוח אותך זה יהיה בעצם להדחיק.
ואולי פשוט למחוק את הזיכרונות.
בינתיים אני נראית חזקה.
כנראה זה כי אני ממש רוצה.
זה יעבור.
כי אולי אני כבר לא אסתכל לאחור.
אולי רק אז תפסיק לרדוף אותי.
כי כשאני לא רוצה פתאום אתה לצידי.
אולי זה כבר מאוחר להגיד אוהב.
כנראה זה מפתיע שאני לא רוצה שתתקרב.
לדעתי פשוט כבר לא מגיע לך. |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.