מתי תבוא הסופה שתרים אותי לשמיים ותסחף אותי
איפה הוא אותו גל שישטוף את חטאי מעלי

עומדת לבדי
כפות רגלי מלטפות את כרי הדשא הרטוב
שפתיי  מדממות פתוחות מחכות לגשם שירווה את צימאוני
וישטוף את גופי הפצוע מסימנייך מליל אמש

והאש ששורפת את השקרים שהרגו את נשמתי
מכלה כל דבר טוב שנשאר בי

הרוח החזקה
הביאה עימה את האמת הקרה
שהכתה בי
ושחררה אותי מין השתיקה

אני משתוללת כמטורפת לא מוכנה לשתוק עוד
אך הפחד משתק
ואני
בורחת
בורחת מעצמי
בורחת ממך
בורחת ומשתחררת מאחיזתך החונקת.