ארי עמית / הלך נעורים |
עת נשקתי לך היינו נעורים
ועתה אני דמדומים
ואת אינך עמי
אני משער שאת שוב שמש
קורנת מבין יערות
בעודי נמוג אל הערפילים
איני יודע לשמוח
גם לא לחיות את החיים,
איני יודע איך להפיג כאב
נקרעת ואני עוד מחובר
מנסה לחיות את שאיננו עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|