(בהשראת התוכנית "שוגר, אהובתי")

באי של בריטניה, באי של בריטניה,
כשמסביב הים הוא גועש.
אנשי פוליפוניה, מלחי פלאפוניה,
שקט, הים! כי רועש.

על האי הקטן באמצע הים
ילדה לה גדלה בשנים.
שם לה אחד: שוגר הוא שמה,
נבחר מתוך הרבה כינויים.

יום אחד ובהיר, שמשי ויחיד
פגשה לה שוגר את קים.
יופייה הוא גדול, ועל כך ילחם
נסיך-אגדות, את המוות לקרב הוא יקים.

שתיהן התחברו, טיילו על האי,
פשעו וחטאו לפעמים.
ומה ציפיתם, אם בכלל?
הן לא מלאכים - אנשים.

אך שוגר כלל לא ידעה
שקים לא אוהבת בנים.
מה קרה, וזה כלל לא פשע
לאהוב, לפעמים, גם נשים.

אך מה הנורא בסיפור הוא
ששוגר, כמו הרבה מאוד אנשים,
לא בנות ונשים היא אוהבת,
אוהבת היא רק בנים.

אך קים, ברגשותיה לא תשלוט היא,
ולא תצופה כי תוכל!
והרי ברגשות לא שולטים כלל,
הראו לי הראשון שיוכל.

בהתחלה קים ניסתה להסתיר זאת
משוגר, חברתה הטובה.
אך חברה היא שוגר, חברה עד סוף,
תגלה את הסוד הנורא.

"אותי את אוהבת?" שאלה כבדיחה,
ומה היה נורא לגלות,
כי לא בדיחה היא זאת, כי אמת -
ואיך צחקו הרוחות.

וקים, קים הקטנה, הנחמדת,
ברחה היא משוגר בבושת בנים.
האם זה נורא, האם פשע הוא זה
לאהוב, לפעמים, גם נשים?

אך שוגר, חכמה היא, נביאה של רחוב
עניין גדול לא עשתה.
"אז מה אם את אוהבת נשים?",
אמרה לחברתה הטובה.

בהתחלה אף ניסו הן בצמד
להתחיל לצאת יחד קבוע.
אך מר היה זה הניסיון
ולקים גם מר השכנוע.

לא, לא תוכל היא
לצאת ביחד עם חברתה לחיים.
כי מה לעשות, ולעשות אין כי מה -
שוגר אוהבת בנים.

נכון, עצוב מעשה זה
אך להיפרד היו חייבות.
הרוחות, הפסיקו לצחוק הן,
היללו החברות הטובות.

וגם אחרי שימותו
גיבורות זה הסיפור,
יזכרו הרוחות את החברות פה לנצח
ועליהן ירבה הדיבור.

כי לא בכל יום וכל רגע,
אפשר למצוא נביאת-רחוב חכמה,
שמקבלת כל אישה (וכל גבר)
גם אם היא יצאה קצת שונה.