את כל רסיסי המוזה
שכפתי אל מילותיי
הנחתי על ראשך החולם,
והחלקתי באות ענוגה
גם הצל שנמתח בינינו לרגע
הסתיר ימים משפתיי.
שוב התדפקתי אל לילות מתוקים
ולא היו לי יותר משפטים.
חדרת בלהט חד
ללבות את הקץ
והחול מטפטף טיפין טיפין
ובורח בקולות שכחה.
הזריחה עוד מחכה לך,
ולנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.