קול טיפות המים הזולגות מטה ממרזב חלוד, בעלות צליל מתכתי, קר,
מהדהד בתוך הראש שלי כמו דפיקות קורנס אשר משאירות את חותמן על
הסדן.
הטיפות מופיעות מעלי, ממבט על.
מטפס שתי מדרגות במספר.
נאחז במעקה כדי להניף את עצמי מעלה
אל ראש גרם המדרגות.

שבעה צעדים ספורים עד לאסלת השירותים.
טיפות השתן הזורמות מאיברי, יוצרות הן אדוות ומדלגות מהאסלה.
המים העכורים מקבלים גוון צהוב-ירוק, והצבע מתחיל להתפשט בכל
החדר.
מושיט את ידי לעבר הידית, קול מי הניאגרה המסתובבים מטה
אל ביב השופכין בהילוך מהיר.
מגבת מונעת מפס אור לבקוע מתחתית הדלת, ווילון מבד עבה ושחור
חוסם את האור המציץ מבין חריצי התריס.
אדום, אדום, צהוב, אורות שמשאירים אותי ער בלילה. רעש סטטי,
זיק חשמלי.
קולות מונוטונים ועקביים של מוטות כנפיים,
מסתובבות בקצב קבוע מעל הראש.