1.
אותה אחת הייתה כציפור
הנפש.
פורשת כנפיים מבית החזה הצפוף,
מגרדת במקורה את גבולות חדרי
הלב.
זה כל מה שנמצא בשיניים שאני
משחיזה במיוחד בשבילך.
זה השקר הזה שאני מסתירה מעיני
עצמי
ומעיני אהבה גדולה גדולה
כמו כל הדם בעולם
(כך אפשר לומר)
2.
רצפת הנחל הסדוקה היא געגוע
לרטיבות
והחולות שעפים עם הרוח
שכחה
הנערמת בצלי סלעים.
את הגשם הוא שכח מזמן
וגם תביעות רגליים יחפות לא משאירות
סימן
על החולות.
הוא בלבי והוא חסר לב,
חסר לב כמילים.
-
יש ציפורים שלא מתאימות
לחיי כלוב.
אני ציפור עירונית נגועה
במחלת מרחבים ממארת.
אני ציפור שנפשה חולה וכנפיה
קשורות
בעבותות של אחריות
ואהבה.
אני ציפור אני ציפור,
כמה חופש יש במילה אחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.