אילנה גוטמן / אסלה |
איני יכולה לישון.
מקיאה.
כל לילה.
מילים מילים
הן יוצאות ממני,
בלי שליטתי,
חתיכות קיא צפות באסלה.
בואי, מוזה,
עוד עווית.
האבסתי את עצמי בך,
וכשנגמרת - בחברים
וכשמאסתי - בגברים רנדומליים
וכבר מזמן לא ידעתי רעב.
ואני מתרוקנת בלילות,
בכאב, בצער,
כיולדת בנים,
ורעבה ביום.
בואי, מוזה.
עוד עווית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|