ענבל בן חיון / נותרתי |
מניחות פתח צר לשטף מילים.
אך אלו האחרונות איבדו את דרכן
עת ביקשו לחבוק אוצרות ערומים.
נותרתי.
בפנים רחשיי מתדפקים בתחינה,
ורק שפתי - -
שפתי הפשוקות קמעא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|