אני רוצה להיות עצמי ובמקביל העולם כולו..רוצה כסף, רוצה הכרה,
רוצה אהדה, קם, מסתובב, מרומם, מתרסק, מתמכר, שואף, מתדפק,
מתרפק, שונא, לפעמים כל כך שונא, כל כך מקנא.
על הכביש בדרכי לאימון מקנא במליין על הג'יפ הכסוף עם ריפודי
העור בצבע קרם..חותך אותי הכלב!  ..מקלל, מפנטז.
במכון הכושר מקנא בבחורים שנראה כאילו הבורא בכבודו ובעצמו יצק
אותם מאיזה חומר שמעולם לא ידעתי כמותו..מפוסלים בלי גרם
שומן..רוצה כתפיים רחבות ורוצה בטן שטוחה.
מחפש יציבות, מחפש עבודה, מחפש את עצמי.
לפעמים כשאני עומד מול המראה לפני המקלחת, אני מסתכל על עצמי
ערום.
אני רואה בחור ספק גבר ספק בחור.
ערום.
חשוף.
הכי אמיתי והכי לבד בעולם.
אני צנום, אפילו קצת פרוותי, אוף אפילו השיער על הגוף לא מפוזר
כמו שאני רוצה.
בצדדים 2 טיירים קטנים, אבל איך?! אני רזה בכלל, עם כתפיים של
מער בן 14 קיבינימט!
ואולי לא יעזור בכלל אם אני אתאמן, להמשיך? כדאי?
סאמכ אין לי כוח ללכת מחר לעבודה!
נכנס למקלחת, מסתבן, שוטף, מתנגב.
פותח חלון, נושם, לובש תחתון, נכנס למיטה.
בוהה באיזו תוכנית הזויה בערוץ ריאליטי, ואז אחרי שאני כבר
סיימתי להריץ את כל הסרטים בראש, אני מבין שאני צריך
לשחרר!
אני לא יכול לנצח גנטיקה ולא ביולוגיה, אני לא יכול לחנך
אנשים, יכול לרצות אבל צריך לעבוד.
לחיות מיום ליום אבל לא לפזר ימים ברוח, להפיח רוח בימים.
אני לא מושלם, לא חתיך, לא גאון, לא עשיר, לא מחוזר,
אבל,
אני מלא אהבה,
לחיים, אלה שאני נלחם איתם ואלה שאני רוצה לשאת עצמי אליהם.
זה יקרה!