"הלו, ענת נמצאת"? היה שואל זיקו כל יום.

"לא. ענת לא בבית"! הייתה עונה אימא של ענת כל יום ומנתקת.
אפילו כשענת כן הייתה בבית.

היא קיוותה בדרך זו שזיקו יתייאש וינתק את הקשר עם ענת, אבל זה
לא עזר.

בשלב מסוים אימא של ענת התחילה לנתק לו שיחות מיד אחרי הקטע של
"הלו, ענת נמצאת"? היא מצידה

ויתרה על הקטע שלה בדיאלוג.

זיקו החליט להשיב מתקפה, כשהוא מטלפן ומזדהה בשם אחר ובקול אחר
שהיו אמורים להעניק לו תדמית

אהובה יותר על אמהות.

בהתחלה הפטנט עבד ואימא של ענת הודיעה לה:"חיפש אותך מישהו עם
שם של חיה, יגור או יסעור."

אבל מהר מאוד היא עלתה על הפטנט ושוב החלה לנתק לזיקו. זיקו לא
נשאר חייב והחליט לאמץ את

הגישה של הווירוסים הקטלניים: כל פעם שאימא של ענת תצליח לעלות
עליו, הוא ישנה זהות ויחזור עוד

יותר קטלני.

הגישה של זיקו הצליחה מעל ומעבר. אימא של ענת איבדה שליטה
והחלה להשמיד וירוסים לא מזיקים.

מעתה כל יצור ממין זכר שטלפן לענת,  גם אם זה היה מורה, או פעם
אחת אפילו אבא שלה, זכה לתשובה

החד משמעית: "ענת לא בבית"! ליתר ביטחון.

יום אחד בזמן שאימא של ענת סידרה לה את הבלגן בחדר, היא לחצה
בלי לשים לב על כפתור החיוג המהיר לזיקו

שבפלאפון של ענת. זיקו ענה:"הלו"?

ברגע שאימא של ענת זיהתה את הקול שלא הספיק לעבור הסוואה, היא
צרחה עליו:

"אתה לא מבין?! ע- נ- ת   ל- א   בבית!  ועכשיו תרד מהקו. אתה
מפריע לי לנקות"!