מצייר במוחו קווים אנכיים,
שעוברים דרך קירות.
רודף אחר אלה הצועקים למות,
ונרדף אחר הממשיכים לחיות.
אוטם את האוזניים במשחת נעליים שחורה
שתוכל להישפך על הסדקים.
ממתין בתחנת האוטובוס הישנה
על הדרך שגורמת לו להיות דוגמן,
גם, מבלי שמתחשק לו.
החרקים שם מגרדים את שלטי החוצות,
הקילופים מכסים את בורות הנמלים.
השיגרה בקעה לשניים,
לרגש ולציפייה.
השבלול ממתין בצד,
מחכה שתטפס לו על הגב,
לפני שיברח מעצמו.
רק יצא לשאוף אוויר מזוהם,
טיפת אבק
מהמלחמה של הרוח והחול.
לקח את הגוף וברח,
השאיר את הקסדה והראש בבית הגדול.
עוד שנייה במנהרה תחזיק אותו שם לנצח.
הציפורים יתיישבו לו על הידיים,
אמא ואבא יניחו לו פרח צהוב
ומזוודה של מחשבות ארוזות בסרט צבעוני.
לילה טוב - נשיקה במצח.
הבשר מתפזר לכל אורך המערוך,
מועך, מוחץ, מתגלגל, מתרסק.
או שמא נוצר. |