New Stage - Go To Main Page

גבריאל בן יהודה
/
מאוחר מדי

אדם הולך לו. מאתנו, או לעולמו. ובאחת, ולאחר מכן בהדרגה, הוא
מתגלה בפנינו, כפי שלא ראינו, לא הערכנו כשחלקנו את חייו כשהיה
עמנו.
עובדת היותו קיים האפילה על מה שהיה בו. לא ראינו בו כי ראינו
אותו. הוא הסתיר את שחי בו.
התווית של מה שגילם עבורנו: בעל, אב, אחות, מאהב, ידידה, אם,
בת וכו' - הסתירה את האדם שבו.
היינו עסוקים בתגרנות אישית. ניהול הפנקסנות של עוולות
וחשבונות ישנים דחק את הערכיות של עצם קיומו, ייחודיותו
ומשמעות קיומו עבורנו - אל מחוץ לשטח השיפוט על האיכות
והערכיות האמיתיים.
שקענו בביצה של חשבונות אישיים.
או אולי היינו קרובים מדי; כשאדם חי עם תמונה כשאפו נוגע בבד,
אין הוא רואה מה מצויר בה.
יום יום, שעה שעה, רגע רגע - אנו לוקחים כמובן מאליו את
הקרובים לנו, ולקחת כמובן מאליו זה לא לקחת בכלל.
ואז יום אחד הוא איננו. לתמיד, לא יחזור. ואז באחת, הוא מופיע,
כפי שלא היה עבורנו במשך כל הזמן שהיה עמנו; חי מאוד, ייחודי
מאוד, ברור מאוד. ברור מי הוא, ברור מה חי בו, ברור מה ייחודי
בו, ברור מה היה עבורנו.
רק כשהלך - הוא מגיע. רק כשהוא כבר איננו, הוא ישנו.
כמה מוזר; כדי שנוכל לראותו באמת, הוא היה צריך ללכת.
ההעדר הפיזי מגשים את הישנות הנפשית.
מאוחר מדי.



גבריאל רעם. 14.8.2007



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/9/07 11:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גבריאל בן יהודה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה