|
ואני צועקת ללא קול
אחר עצים ירוקים
והחול,
חשתי אותו לפתע לוחש
בין האצבעות.
ואני חופרת מדבר
ושקט,
אביב וקיץ שוחים בים חולם
אבנים מצהיבות מול עיניים עוצמות
עייפות כבדה.
רק בתוכי אני חוצה
משעולים
עוקרת שממון משמש
סובבת,
סובבת
לחבק עוד הרים
שהקיץ לא צבע בצהוב. |
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.