היתכן שלא נשארו אנשים,
שאהבתם לא כבולה באינטרסים מפונקים?
אני מסרבת להאמין.
ומה בסך הכל ביקשתי?
את הדבר הטבעי ביותר,
הפשוט ביותר שהאדם יכול לחוות.
אהבת ילדים,
אהבת פעוט,
שלא למד עדיין להסתיר רגשות.
כל כך נקי,
טהור ואמיתי.
ולא צריך שליח מחותל,
ולא צריך וורדים וטבעות,
רק עיניים בוהקות,
דומעות מאושר וחמלה,
יסגירו נפש חשופה,
פגועה מרסיסי צביעות וחשדות
ובכל זאת
לא מוכנה לשים חומות מגן
ומוכנה להתאבד היא שוב ושוב,
בלב שלב,
בידיעה ברורה,
שיש עוד בעולם הזה ברייה,
המוכנה היא להקריב את בדידותה,
רק על מנת להישאר תמימה.