New Stage - Go To Main Page

יואל מצגר
/
אגדות

ירדה העלמה אל הפלג,
גם האפרים נעמו לה.
שלמתה הכרוכה לירכיה,
בידה אחזה נעליה.
ההדס שעל גדות החזרן,
ריחו זרע למרחוק.
התור קולו לשקט רטן,
רק דג הזהב עוד ישתוק                                        
             ביער רעב הזאב,
הסבתא תבשיליה רקחה,
וכיפה אדומה, הילדה התמה,
אגדה רקמה עד כאב.
ההיכל כבוי האורות,
כאש התלקחו אורותיו.
רק נעל עקב על אותן מעלות,
לנסיך ציפתה לתקוותיו.
עמי ותמי עדיין נסים,
אי מי יעצור מנוסתם.
הברון  מינכאוזן כאותם הניסים,
לא יחדל, לא יגווע, לא ייתם.
ואנו המנסים אגדות להחיות,
וזאב של "אין זו אגדה",
איננו יודעים כבר מה לחיות,
האם בקסם, באגדה,או הרפתקה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/8/07 1:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואל מצגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה