השיר האחרון שאכתוב בחיי יהיה על
כך שלא קיבלו אותי לחוג לכתיבה ספרותית.
לא יהיה זה הספדי. יהיה זה הספדה של שירתי
כלומר זו שנכתבה כבר
על זו שטרם הספיקה להכתב;
שיר-ביניים חטוף כמטפחת לבנה ממכונית נוסעת.
לא אני היא המתאבלת. לא אני היא הרוכנת
על הבור, המשליכה מטה קומץ אותיות לפרידה.
פרידתי תהיה עניינית גרידא:
פעם שירה, כעת לא. השירה היא זו
שצריכה להתאבל על עצמה,
ואני רק שליחתה. אל
תירו גם בי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.