זוכר שרצית להיות
אמן רעב
בדירת גג, מאכיל יונים
וחתולה.
והבטחת לא להפסיק
לכתוב
ואף פעם לא לעשן.
רצית להיות ער בלילות
ולישון בימים,
עטוף בוילונות
כהים.

זוכר שרצית להיות
טוב אליה,
לא משנה מי תהיה
ואף פעם לא לבכות
בפניה,
רק כשתיפרדו.
והבטחת להמשיך לקרוא
את כל הספריה העירונית
מקיר אל קיר.

הנה אתה רעב
ללא אומנות,
בקומה אחרונה,
בלי שמיים, עם תריסים
סדוקים
ואור שבור נכנס.
עם יונים שמגרגרות
ומעירות אותך
וחתולה שנושכת
את הרגליים.
ומעשן עשר סיגריות ביום.

והנה היא טובה אליך
אבל לא נמשכת.
ואתה בוכה
בפנים
כל פעם שמניח
עליה עיניים.
הנה הספרים
שהפסקת באמצע
והשירים שלא רצית
להמשיך.