כשהייתי בקצה הוויתור
חופשיה לטעות
ראיתי אותך נעלמת
((בלי לזוז כמעט
מהמקום))
על פנייך אותו החיוך
של מערכת בחירות
פומבי וזרחני

(( ))

סיטואציה שברירית
חיים
בתוך סוגריים
כפולים

(( ))

המילים שניצבו בפרטיות
התקלפו מהאותיות
באטיות
הותירו קונצ'רטו לכיס מרה

(( ))

תשאירי אותי כתובה
על אף השוחד שבממשות
רגע אחד של מציאות
והכול מתקלש
מתוקף חוק שימור האושר
בטבע

(( ))

אף מילה לא נאמרה
אך כל מה שצריך
נודע
כשחזרתי הביתה
חתכתי סלט משאריות מצפון
והעיניים הסתבכו בלולאות
וכפתורים
וכרסים
מגרסת הזיכרון פלטה
פתיתי עשתונות בגודל בוטן

(( ))

בזמן כדורי
הסמטאות מדברות אליי
((כל הזמן))
איש צולע לפניי
הוא בחוץ
אני מבפנים
((רוב הזמן))

(( ))

הסודות האפלים
תמיד קטנים
((ממה שמדמים))
ביקשת להתערטל
כליות והכול
הרי במבט נוסף
יתגלה גרעין הנפש
אכזב
((אין טעם להסתיר))

(( ))

היי טובה אליי
תבקעי
שקית מלאה נוזל מר
בעומק הגרון
((ואני אדמה
למי שפיר))
עשיתי דברים לפי טירוף דעתי
כמשוגע המשלם מס
למחלקת הטירוף הזמנית

(( ))

את יושבת מולי
ממחזרת את חוק הפרדת הרשויות
סביב החלום שלי
נע במעגלים
את מדליקה אש מנומסת
עשן נדבק בערבסקות אל החלום
כמעט לכל מילה שכתבת
היה גוף
וצבע
וריח
וצליל
שקיפות עד המעיים
המילים שאת אומרת
עכשיו
הן נטול
המבט גשמי וצר
סוגר עליי
כמו המרחק בין האימהות
לאי מהות

((סיטואציה שברירית
חיים
בתוך סוגריים
כפולים))