אלוהים, איך הגענו למצב הזה
האם זה התחיל עם הקפה של הבוקר
עם הכלים המצויים בכיור
הממורק עד פצעים
עם השמש הלוחשת זהירות מעושה
עם השיער המלבין על נעורים
נטולי שליטה
אני שואלת
גם עונה
מחביאה עוגיות בארון הפעור
ומגלה למה אפשר ברעש
לנוח
איך מגיעים בכלל למצבים כאלה
איך החיים מובילים בלי לשאול
מתוך נימוס מרופד
האם מותר להם למשוך כך,
באגרסיביות
פאסיבית
את אנשיהם המרומים?
מה את בעצם רוצה לדעת
ישאלו ברגע של חסד נמוך
אני רוצה לדעת
איך, לעזאזל,
איך הגענו למצב הזה?
את שואלת
גם עונה
יבוא הלילה
ועימו תידפק על דלתי
אפשרות
לא להבין
אלא פשוט
להבליג
היא שואלת
היא,
גם עונה |
