|
אלוהים, איך הגענו למצב הזה
האם זה התחיל עם הקפה של הבוקר
עם הכלים המצויים בכיור
הממורק עד פצעים
עם השמש הלוחשת זהירות מעושה
עם השיער המלבין על נעורים
נטולי שליטה
אני שואלת
גם עונה
מחביאה עוגיות בארון הפעור
ומגלה למה אפשר ברעש
לנוח
איך מגיעים בכלל למצבים כאלה
איך החיים מובילים בלי לשאול
מתוך נימוס מרופד
האם מותר להם למשוך כך,
באגרסיביות
פאסיבית
את אנשיהם המרומים?
מה את בעצם רוצה לדעת
ישאלו ברגע של חסד נמוך
אני רוצה לדעת
איך, לעזאזל,
איך הגענו למצב הזה?
את שואלת
גם עונה
יבוא הלילה
ועימו תידפק על דלתי
אפשרות
לא להבין
אלא פשוט
להבליג
היא שואלת
היא,
גם עונה |
|
|
יום אחד שלי באה
אליי בוכה.
שאלתי אותה מה
קרה? מסתבר ששלי
נסחפה מעט ובזמן
עינוג החבר שלה,
נתה "ביסון".
ישר החבר של שלי
זרק אותה. אמרתי
לה - "שלי, מה
את דואגת? הרי
עם ביצועים
אוראליים כמו
שלך, הוא יחזור
על ארבע, או
אפילו על חמש".
החברה של שלי
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.