|
חיוכה למשמע בדיחותיו מסנוור,
אך מילים פשוטות הוא אומר.
תמימות אופייה אחריו משתרע.
זה ליבו, המתמהמה.
שאלות מציפות את ראשי,
אם זה הוא היה איתי.
אם נתתי את המרב מעצמי.
האם זה קרה לשווא?
אינני יודעת מה הוא חשב,
טבעתי בבריכת היגון.
היו אלה מבטי ההמון.
עיוורת ליופיו של הנער,
מרגישה את חודה של התער.
יושבת שם, שותקת,
קולו מדגדג בבטני,
מחכה כבר לשקט.
חיוכה למשמע בדיחותיו מסנוור,
אך מילים פשוטות הוא אומר.
תמימות אופייה אחריו משתרע.
זה ליבו, המתמהמה.
האם זה קרה לשווא?
הוא כנראה חשב על עכשיו.
ומה יקרה מחר?
יהיה זה בוודאי מאוחר. |
|
|
-בלונדה, בואי
שניה.
-מה קרה?
-שמתי לב
לתופעה מעניינת.
יש לי פופיק
מרובע. אני חושב
שזה עושה אותי
אפרוח מיוחד.
אולי זה אומר
שאני 'הנבחר'?
-אפרוחון, לכל
אחד יכול להיות
פופיק מרובע אם
הוא שם בפנים
קוביה של לגו.
-תמיד את חייבת
להרוס.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.