הוא העיר את עיניו, ראה מסביבו שלולית גדולה ומוזרה.
"איפה אני? מה אני עושה פה? למה אני בתוך השלולית הזאתי? אני
כבר לא עלה ירוק וכהה כמו פעם, הפכתי להיות עלה צהוב ובהיר..."
חשבתי לעצמי, כן אני הרי הפכתי להיות עלה ירוק בהיר, ולא ירוק
כהה כמו פעם אפילו יש לי טיפות צהובות עליי.
איפה חבריי העלים? העלים ששרורים באדמה, העלים שנמצאים בעצים,
העלים מהשדות הפורחים... לאן כולם נעלמו?
הוא חשב לו העלה המסכן והבודד. צף לו בשלולית לילה שלם... לא
הבין איך הוא ירד לשם. כנראה אחרי שהוא נח באדמה הרוח והגשם
פיזרו אותו לשלולית. כבר השלולית התחילה להיות בוצית... כבר
יום, יש אור, אני עדיין תקוע פה?
חשב לו שנתקע לו בתוך הבוץ. שקט לו ובודד לו במקום המסתורי.
מה מה קרה פה? כבר אין מים? אני על אדמה... אדמה יבשה וחמה.
כבר לא יורד גשם... אז איפה חבריי?
שאל העלה האומלל שרק הבין שהשלולית נעלמה לה. פתאום הוא התחיל
לראות סביבו הרבה עלים בתוך השדות, ומעבר לו היו עלים שנמצאו
בתוך עלים אחרים במעגל עלים... ועצים עם עלים... כל החברים שלו
היו ירוקים ויפים רק הוא היה צהוב וחום אומלל.
"מי זה העלה המכוער הזה? למה הוא מסתובב לו לבד? איזה מכוער
הוא! אנחנו ירוקים והוא צהוב חום!". צחקו עליו העלים האחרים
שהיו באדמה, הוא שמע אותם, הם חשבו שהוא לא שמע...
מרוב עצב העלה התחיל להחריד ולהתייבש... "הוא חי או מת? חהחה!
איזה מתבודד! הוא לבד בלי אף אחד!" גם העלים שבשדה צחקו
עליו...
"אוי תעזבו אותו, מסכן... זה שהוא לבד זה לא אומר שאין לו
חברים..." אמר העלה הסגול שעבר באדמה ושמע אותם.
"חח, למה אתה חושב ככה? אתה מכיר אותו בכלל? הוא מתייבש בשמש
כמו מפגר... 'סתכל עליו הוא כמעט מת . מה אתה חבר של המוזר
הזה?". שאלו העלים הירקוים באדמה.
"אולי הוא לא השתלב לשאר העלים" ניסתה לעודד אותו ולהבין למה
הוא לבד...
"כן בטח. אם היה רוצה להשתלב היה מנסה. 'סתכלי אותו לבד, בצד,
אומלל."
"לי לא אכפת, אני אלך לראות מה קורה איתו מי הוא ומה הוא...
מסכן..." חשב לעצמו העלה הסגול והאכפתי.
התקרב התקרב עליו עם הרוח... והעלה הצהוב חום האומלל עדיין לא
זז.
"שלום. אני עלה סגול, וזה המקום שלנו האדמה, הנוף, השדות ומי
אתה?"
העלה הצהוב חום לא ענה, עדיין תקוע לו באדמה ולא זז.
"הממ? שאלתי מי אתה?" מה יש לו? למה הוא לא מגיב? אולי הוא
באמת מתבודד כמו שחושבים? חשב לעצמו העלה הסגול.
הוא עדיין לא ענה...
"וואלה אתם צודקים הוא באמת מתבודד ומוזר כזה." אמר העלה הסגול
שפנה לחבריו הירוקים.
                                     

אחרי יום, עבר עוד יום ועוד יום... הוא עדיין נתקע באותו מקום
ולא זז. כל פעם הוא ניהיה יותר יבש וכמעט מת..
"האא! מה זה הדבר המפחיד הזה!?" שאלו הירוקים..
"זה ממטרה חכמים... זה מגן עלינו מפני השמש ומנסה להחיות את
הדשא ואותנו." אמר העלה הצבעוני הכי חכם בחבורה.
כל הירוקים ברחו מהמים כמו מפגרים בגלל שהם היו מספיק רגילים
לשמש אז לא יכלו לסבול אור...
פתאום החל לזרום על הדשא הצהוב חום מים, הוא החל להיות יותר
ירקרק בהיר כזה, לאט לאט ניהיה לו חיים והוא התחיל לנשום
מחדש... כמובן הוא היה חייב מים בגלל זה הוא חי עכשיו.
"מה איפה אני? אני מרגיש יותר טוב!" צעק פתאום העלה.
"היי מי אתה?"שאל העלה הסגול. מי זה העלה המוזר הזה? אותו אני
לא מכיר.
"אתה יודע מי אני." מה הוא נחמד אליי עכשיו? אחרי שריכל עליי
עם החברים הירוקים שלו?
"לא, למה אתה חושב שאני מכיר אותך?" באמת אני לא מכיר אותו...
מה הוא רוצה ממני? סה"כ שאלתי מי הוא כי הוא כ"כ יפה ונוצץ.
"אני ההוא."
"ההוא?"
"ההוא... העלה הצהוב חום". הייתי חייב לגלות לו, כי נמאס לי
שהוא מתחנף אליי.
"האא זה אתה?! לא נכוןן אתה עובד עליי..." חח והוא חושב שאאמין
לו?
"כן זה אני... פשוט המים ניטפו אותי והעירו אותי משנתי ומהעצב
שלי אז השתנתי, ראית?"
"מהה? אז איך זה שפתאום אתה מדבר איתי וממקודם ששאלתי עוד מי
אתה, לפני שהשתנת פשוט לא ענית?"
"כי באותו זמן... עוד חשבתי שתרכלו עליי גם אתה עם החברים
העלים הירוקים שלך, אז לא רציתי להביך את עצמי".
"למה שנרכל עלייך? הם אלה שריכלו עלייך... אני זה שניסיתי
להתחבר אלייך"
"מה באמת?" לא ידעתי.הייתי בטוח שהוא השפוט שלהם. חשב העלה
לעצמו.
"באמת... אז נפתח דף חדש טוב?"
בסופו של דבר, העלה הצהוב חום לשעבר, היה עם העלה הסגול והכיר
עלים אחרים מדהימים.