"בן זונה" היא סיננה מבעד לסדינים וחיוך שובב הופיע על פניה.
"צודקת" עניתי, צחקתי וטרפתי אותה בנשיקות.
"די נו, אורן. זה עושה מזל רע". עוד פעם עם השטויות הרוחניות
שלה, הייתי בטוח שאני מתפוצץ. "מה?" אמרתי בייאוש "סקס לפני
טיסה, זה מזל רע". "מה שתגידי" קמתי מהמיטה ושטפתי פנים.
"הזמנת מונית?" היא צעקה מהחדר הסמוך, "כן" צעקתי בחזרה.
תודה לאל שנוסעים כבר. זאת הייתה המחשבה היחידה שהתרוצצה לי
בראש. נמאס כבר לגור ביחידת דיור המסריחה הזאת בבית של ההורים
שלה. שנינו צריכים קצת חופש. קדימה! לארוז! ניערתי את עצמי
ממחשבות מיותרות וניגשתי למלאכה. עוד כמה שעות כבר נהיה באיזה
חור נידח, נשכב על הגב, נזדיין ונאכל מדי פעם. זה ימלא בערך את
השבועיים הקרובים.
"נו בוא, עזוב אותך שטויות" שמעתי אותה מאחוריי תוך כדי שהיא
כורכת את ידיה סביב מותניי. "עזבי, כבר הלך החשק" אמרתי
באדישות.
"טוב" היא אמרה, נתנה לי נשיקה על הכתף והלכה.
שונא את זה. אם יש משהו שאני לא סובל זה את ההתראה המאוחרת
שלה, היא יכולה לשגע פילים. טוב מי יודע, אולי היא תפצה על כך
ותגשים את הפנטזיה הקלישאתית על סקס בשירותים של המטוס למרות
שהיא כל כך מקובעת.
"אורן! יש לך מקום במזוודה לבגד ים שלי?"
איך לא יהיה לי. אני, כמו כל גבר ממוצע ארזתי 3 חולצות 2 זוגות
מכנסיים, מגבת ותיק רחצה בזמן שהבחורה שלי ארזה את כל שאר
הבית.
-"יאללה קדימה מתוקה שלא נאחר!"
-"רגע, רק את השמלה הכחולה והולכים"
שוב עיכובים, לחץ שלפני טיסה וזיוני שכל מההורים שלה כל הדרך
של הדיוטי פרי. דיוטי פרי, כמובן, הקניות הרגילות. פקט
ווינסטון ובקבוק ג'ק דניאלס, שיהיה עם מה לחגוג. בושם של
"שאנל" ודיסק של אהוד בנאי לבחורה שלצדי, וזהו אנחנו על המטוס.
-"אפשר להציע משהו?"
-"לי תביאי מים, אותו עזבי, הוא מנמנם קצת"
"אני אוהבת אותך" לחשתי לו באוזן והוא רק חייך מתוך חצי שינה. |